בריך הוא

בְּרַךְ, בְּרֵיךְch. same. Part. Peil בְּרִיךְ blessed. Targ. Gen. 9:26; a. fr.Sabb.67a, a. fr. קודשא ב׳ הוא the Holiness (Holy One), blessed be He. Cant. R. to. IV, 4; Gen. R. s. 32 הדין טורא בְּרִיכָא this blessed mount (Gerizim, revered by the Samaritans; Deut. R. s. 3 קדיש). Pa. בָּרֵיךְ, בָּרִיךְ as preced. Pi. 1) to bless Targ. Deut. 8:10; a. fr.Esp. to say grace after meal. Ber.46a כי מטי לְבָרוּכֵיוכ׳ when it was time to say grace, he said, Will you please, say grace for us. Y. ib. VI, 10b מהו למיבָרְכָה בסופה what benediction must be said after it? Ib. bot. לא אנא חכים מברכא I do not know how to say grace after it.Part. pass. מְבָרַךְ. Targ. Y. II Gen. 49:2. 2) to blaspheme. Targ. Job 2:9.Snh.56a לישנא דברוכי in the sense of blaspheming. Ithpe. אִתְבָּרֵיךְ as preced. Hithpa. Targ. Gen. 12:3; a. fr.

קוֹדַש, קֹדַש, קוּדְשָׁאch. sam(קודש, קדש Kodashim), 1) holiness, sanctuary Targ. Ex. 29:29. Targ. Ps. 51:13. Targ. Ex. 28:29; a. fr.Pl. קוּדְשִׁין, קוּדְשַׁיָּא. Targ. Lev. 21:22. Ib. 22:2; a. fr.קודש ק׳ the Holy of Holies. Targ. Ex. 26:33; a. fr. 2) the Holiness, the Lord, usu. with בריך הוא (abbrev. קב״ה), v. קָדוֹש. Targ. Y. Num. 21:34. Targ. Y. Gen. 25:21; a. fr.Ber.7a ומי … דק׳ב״ה is wrath before (to be ascribed to) the Lord? Keth.77b; a. fr.

קוֹדַש, קֹדַש, קוּדְשָׁאch. sam(קודש, קדש Kodashim), 1) holiness, sanctuary Targ. Ex. 29:29. Targ. Ps. 51:13. Targ. Ex. 28:29; a. fr.Pl. קוּדְשִׁין, קוּדְשַׁיָּא. Targ. Lev. 21:22. Ib. 22:2; a. fr.קודש ק׳ the Holy of Holies. Targ. Ex. 26:33; a. fr. 2) the Holiness, the Lord, usu. with בריך הוא (abbrev. קב״ה), v. קָדוֹש. Targ. Y. Num. 21:34. Targ. Y. Gen. 25:21; a. fr.Ber.7a ומי … דק׳ב״ה is wrath before (to be ascribed to) the Lord? Keth.77b; a. fr.

קוֹדַש, קֹדַש, קוּדְשָׁאch. sam(קודש, קדש Kodashim), 1) holiness, sanctuary Targ. Ex. 29:29. Targ. Ps. 51:13. Targ. Ex. 28:29; a. fr.Pl. קוּדְשִׁין, קוּדְשַׁיָּא. Targ. Lev. 21:22. Ib. 22:2; a. fr.קודש ק׳ the Holy of Holies. Targ. Ex. 26:33; a. fr. 2) the Holiness, the Lord, usu. with בריך הוא (abbrev. קב״ה), v. קָדוֹש. Targ. Y. Num. 21:34. Targ. Y. Gen. 25:21; a. fr.Ber.7a ומי … דק׳ב״ה is wrath before (to be ascribed to) the Lord? Keth.77b; a. fr.

קוֹדַש, קֹדַש, קוּדְשָׁאch. sam(קודש, קדש Kodashim), 1) holiness, sanctuary Targ. Ex. 29:29. Targ. Ps. 51:13. Targ. Ex. 28:29; a. fr.Pl. קוּדְשִׁין, קוּדְשַׁיָּא. Targ. Lev. 21:22. Ib. 22:2; a. fr.קודש ק׳ the Holy of Holies. Targ. Ex. 26:33; a. fr. 2) the Holiness, the Lord, usu. with בריך הוא (abbrev. קב״ה), v. קָדוֹש. Targ. Y. Num. 21:34. Targ. Y. Gen. 25:21; a. fr.Ber.7a ומי … דק׳ב״ה is wrath before (to be ascribed to) the Lord? Keth.77b; a. fr.

קוֹדַש, קֹדַש, קוּדְשָׁאch. sam(קודש, קדש Kodashim), 1) holiness, sanctuary Targ. Ex. 29:29. Targ. Ps. 51:13. Targ. Ex. 28:29; a. fr.Pl. קוּדְשִׁין, קוּדְשַׁיָּא. Targ. Lev. 21:22. Ib. 22:2; a. fr.קודש ק׳ the Holy of Holies. Targ. Ex. 26:33; a. fr. 2) the Holiness, the Lord, usu. with בריך הוא (abbrev. קב״ה), v. קָדוֹש. Targ. Y. Num. 21:34. Targ. Y. Gen. 25:21; a. fr.Ber.7a ומי … דק׳ב״ה is wrath before (to be ascribed to) the Lord? Keth.77b; a. fr.

נְסַב, נְסֵיב(corresp. to h. נָשָׂא a. נָטַל) to lift up; to take; to carry. Targ. Gen. 2:21; a. fr.נ׳ ויהב (= h. נשא ונתן) to deal. Targ. Zech. 5:6, sq.( איתתא) נ׳ to take to wife, marry. Targ. Gen. 4:19; a. fr.נ׳ אפין (= h. נשא פנים) to be partial, favor. Targ. O. Gen. 32:21. Targ. Y. Ex. 23:3.Part. pass. נְסִיב; f. נְסִיבָא, נְסִיבְתָּא; pl. נְסִיבִין; נְסִיבָן. Targ. O. Gen. 2:23. Targ. Y. Num. 5:22 נסיבתא wedded.נ׳ אפין respected. Targ. Is. 3:3 (not נְסֵב); a. fr.Y.B. Mets.II, 8c bot. וחוא נָסֵיב כולאוכ׳ and he takes everything (entrusted to him) and runs away. Gen. R. s. 84, beg. ריִסַּב מאהוכ׳ that he should receive one hundred lashes; Yalk. Job 904; Yalk. Gen. 140 דיהיב (corr. acc.). Lam. R. to I, 1 סַב מובלאוכ׳ take that load Ib. סב לי טימיתהוןוכ׳ take their price at my hands and carry them Y.Kidd.IV, 66a נחות דרג וסב איתתא; Yeb.63a נְסַיב איתתאוכ׳, v. דְּרַג, Macc.11a; Gen. R. s. 80, v. גְּזַר; a. v. fr.Zeb.11b היא אַגְּרָרָהּ נַסְבָהּ the redactor took this up (inserted it) by the way, v. גְּרָרָא II.Cant. R. to II, 16 והוה נ׳ נפש and he took courage, felt better; ib. ואיתנסיב נפש read: והוית נסיב נפש and I felt better.Y.Sabb.I, 3a bot. נ׳ לידוי washed his hands (v. נָטַל). Y.Ber.VIII, 12a bot. נַסְבוּן ידיכון (not נסבין) wash your hands; ib. סב בריך wash thy hands and say grace.Y.Maasr.IV, 51b bot. והוון סבין מיניה, perh. to be read: והוון נסבין, they took from him. Af. אַנְסֵיב, אַסֵּיב, אֲסֵיב to cause to take, esp. to give in marriage to, to allow to marry. Targ. Zech. 3:5. Targ. Y. Gen. 36:3 דאֲסִיבָהּ (not … בא); a. e.Yeb.121a ואַנְסְבָהּ רב … לדביתהו (not ואנסבו) and R. D. allowed his wife to marry again; ib. ואנסבוה (corr. acc.). Ib. 120a top לאַנְסוּבֵי לצרהוכ׳ (Rashi: לאִינְּס׳, Ithpe.) to permit her rival to marry before her. Lev. R. s. 34 ואַסְּבוּן יתיה איתתאוכ׳ and they made him marry another wife; Yalk. Is. 352 אסביתיה, read: אַסַּב יתיה; a. fr.Sabb.123a אַסּוּבֵי ינוקא to handle, treat the infant; v., however, אֲסַב. Pa. נַסֵּב same. B. Mets. 105a קא מְנַסְּבַתוכ׳ thou causest my land to bear a bad reputation. Yeb. l. c. מְנַסְּבִינָן לה לצרה we allow the rival to marry; a. fr. Ithpa. אִתְנַסֵּיב, Ithpe. אִתְנְסִיב, אִינְּסִיב to be taken; to be taken away; to be married. Targ. O. Num. 35:17. Targ. Y. Gen. 2:23. Targ. Jud. 17:2; a. fr.Snh.51a משום דאִינְּסִיבָא להו להני because she is married to one of those. Yeb.120a (repeatedly) אינסיב (read אינסיבא). Ib. 43b אִינְּסוּבֵי הוא דלאוכ׳ to marry she is not allowed, but to be betrothed ; a. fr.Cant. R. to II, 16 איתנסיב, v. supra.

נְסַב, נְסֵיב(corresp. to h. נָשָׂא a. נָטַל) to lift up; to take; to carry. Targ. Gen. 2:21; a. fr.נ׳ ויהב (= h. נשא ונתן) to deal. Targ. Zech. 5:6, sq.( איתתא) נ׳ to take to wife, marry. Targ. Gen. 4:19; a. fr.נ׳ אפין (= h. נשא פנים) to be partial, favor. Targ. O. Gen. 32:21. Targ. Y. Ex. 23:3.Part. pass. נְסִיב; f. נְסִיבָא, נְסִיבְתָּא; pl. נְסִיבִין; נְסִיבָן. Targ. O. Gen. 2:23. Targ. Y. Num. 5:22 נסיבתא wedded.נ׳ אפין respected. Targ. Is. 3:3 (not נְסֵב); a. fr.Y.B. Mets.II, 8c bot. וחוא נָסֵיב כולאוכ׳ and he takes everything (entrusted to him) and runs away. Gen. R. s. 84, beg. ריִסַּב מאהוכ׳ that he should receive one hundred lashes; Yalk. Job 904; Yalk. Gen. 140 דיהיב (corr. acc.). Lam. R. to I, 1 סַב מובלאוכ׳ take that load Ib. סב לי טימיתהוןוכ׳ take their price at my hands and carry them Y.Kidd.IV, 66a נחות דרג וסב איתתא; Yeb.63a נְסַיב איתתאוכ׳, v. דְּרַג, Macc.11a; Gen. R. s. 80, v. גְּזַר; a. v. fr.Zeb.11b היא אַגְּרָרָהּ נַסְבָהּ the redactor took this up (inserted it) by the way, v. גְּרָרָא II.Cant. R. to II, 16 והוה נ׳ נפש and he took courage, felt better; ib. ואיתנסיב נפש read: והוית נסיב נפש and I felt better.Y.Sabb.I, 3a bot. נ׳ לידוי washed his hands (v. נָטַל). Y.Ber.VIII, 12a bot. נַסְבוּן ידיכון (not נסבין) wash your hands; ib. סב בריך wash thy hands and say grace.Y.Maasr.IV, 51b bot. והוון סבין מיניה, perh. to be read: והוון נסבין, they took from him. Af. אַנְסֵיב, אַסֵּיב, אֲסֵיב to cause to take, esp. to give in marriage to, to allow to marry. Targ. Zech. 3:5. Targ. Y. Gen. 36:3 דאֲסִיבָהּ (not … בא); a. e.Yeb.121a ואַנְסְבָהּ רב … לדביתהו (not ואנסבו) and R. D. allowed his wife to marry again; ib. ואנסבוה (corr. acc.). Ib. 120a top לאַנְסוּבֵי לצרהוכ׳ (Rashi: לאִינְּס׳, Ithpe.) to permit her rival to marry before her. Lev. R. s. 34 ואַסְּבוּן יתיה איתתאוכ׳ and they made him marry another wife; Yalk. Is. 352 אסביתיה, read: אַסַּב יתיה; a. fr.Sabb.123a אַסּוּבֵי ינוקא to handle, treat the infant; v., however, אֲסַב. Pa. נַסֵּב same. B. Mets. 105a קא מְנַסְּבַתוכ׳ thou causest my land to bear a bad reputation. Yeb. l. c. מְנַסְּבִינָן לה לצרה we allow the rival to marry; a. fr. Ithpa. אִתְנַסֵּיב, Ithpe. אִתְנְסִיב, אִינְּסִיב to be taken; to be taken away; to be married. Targ. O. Num. 35:17. Targ. Y. Gen. 2:23. Targ. Jud. 17:2; a. fr.Snh.51a משום דאִינְּסִיבָא להו להני because she is married to one of those. Yeb.120a (repeatedly) אינסיב (read אינסיבא). Ib. 43b אִינְּסוּבֵי הוא דלאוכ׳ to marry she is not allowed, but to be betrothed ; a. fr.Cant. R. to II, 16 איתנסיב, v. supra.

נְסַב, נְסֵיב(corresp. to h. נָשָׂא a. נָטַל) to lift up; to take; to carry. Targ. Gen. 2:21; a. fr.נ׳ ויהב (= h. נשא ונתן) to deal. Targ. Zech. 5:6, sq.( איתתא) נ׳ to take to wife, marry. Targ. Gen. 4:19; a. fr.נ׳ אפין (= h. נשא פנים) to be partial, favor. Targ. O. Gen. 32:21. Targ. Y. Ex. 23:3.Part. pass. נְסִיב; f. נְסִיבָא, נְסִיבְתָּא; pl. נְסִיבִין; נְסִיבָן. Targ. O. Gen. 2:23. Targ. Y. Num. 5:22 נסיבתא wedded.נ׳ אפין respected. Targ. Is. 3:3 (not נְסֵב); a. fr.Y.B. Mets.II, 8c bot. וחוא נָסֵיב כולאוכ׳ and he takes everything (entrusted to him) and runs away. Gen. R. s. 84, beg. ריִסַּב מאהוכ׳ that he should receive one hundred lashes; Yalk. Job 904; Yalk. Gen. 140 דיהיב (corr. acc.). Lam. R. to I, 1 סַב מובלאוכ׳ take that load Ib. סב לי טימיתהוןוכ׳ take their price at my hands and carry them Y.Kidd.IV, 66a נחות דרג וסב איתתא; Yeb.63a נְסַיב איתתאוכ׳, v. דְּרַג, Macc.11a; Gen. R. s. 80, v. גְּזַר; a. v. fr.Zeb.11b היא אַגְּרָרָהּ נַסְבָהּ the redactor took this up (inserted it) by the way, v. גְּרָרָא II.Cant. R. to II, 16 והוה נ׳ נפש and he took courage, felt better; ib. ואיתנסיב נפש read: והוית נסיב נפש and I felt better.Y.Sabb.I, 3a bot. נ׳ לידוי washed his hands (v. נָטַל). Y.Ber.VIII, 12a bot. נַסְבוּן ידיכון (not נסבין) wash your hands; ib. סב בריך wash thy hands and say grace.Y.Maasr.IV, 51b bot. והוון סבין מיניה, perh. to be read: והוון נסבין, they took from him. Af. אַנְסֵיב, אַסֵּיב, אֲסֵיב to cause to take, esp. to give in marriage to, to allow to marry. Targ. Zech. 3:5. Targ. Y. Gen. 36:3 דאֲסִיבָהּ (not … בא); a. e.Yeb.121a ואַנְסְבָהּ רב … לדביתהו (not ואנסבו) and R. D. allowed his wife to marry again; ib. ואנסבוה (corr. acc.). Ib. 120a top לאַנְסוּבֵי לצרהוכ׳ (Rashi: לאִינְּס׳, Ithpe.) to permit her rival to marry before her. Lev. R. s. 34 ואַסְּבוּן יתיה איתתאוכ׳ and they made him marry another wife; Yalk. Is. 352 אסביתיה, read: אַסַּב יתיה; a. fr.Sabb.123a אַסּוּבֵי ינוקא to handle, treat the infant; v., however, אֲסַב. Pa. נַסֵּב same. B. Mets. 105a קא מְנַסְּבַתוכ׳ thou causest my land to bear a bad reputation. Yeb. l. c. מְנַסְּבִינָן לה לצרה we allow the rival to marry; a. fr. Ithpa. אִתְנַסֵּיב, Ithpe. אִתְנְסִיב, אִינְּסִיב to be taken; to be taken away; to be married. Targ. O. Num. 35:17. Targ. Y. Gen. 2:23. Targ. Jud. 17:2; a. fr.Snh.51a משום דאִינְּסִיבָא להו להני because she is married to one of those. Yeb.120a (repeatedly) אינסיב (read אינסיבא). Ib. 43b אִינְּסוּבֵי הוא דלאוכ׳ to marry she is not allowed, but to be betrothed ; a. fr.Cant. R. to II, 16 איתנסיב, v. supra.

נְסַב, נְסֵיב(corresp. to h. נָשָׂא a. נָטַל) to lift up; to take; to carry. Targ. Gen. 2:21; a. fr.נ׳ ויהב (= h. נשא ונתן) to deal. Targ. Zech. 5:6, sq.( איתתא) נ׳ to take to wife, marry. Targ. Gen. 4:19; a. fr.נ׳ אפין (= h. נשא פנים) to be partial, favor. Targ. O. Gen. 32:21. Targ. Y. Ex. 23:3.Part. pass. נְסִיב; f. נְסִיבָא, נְסִיבְתָּא; pl. נְסִיבִין; נְסִיבָן. Targ. O. Gen. 2:23. Targ. Y. Num. 5:22 נסיבתא wedded.נ׳ אפין respected. Targ. Is. 3:3 (not נְסֵב); a. fr.Y.B. Mets.II, 8c bot. וחוא נָסֵיב כולאוכ׳ and he takes everything (entrusted to him) and runs away. Gen. R. s. 84, beg. ריִסַּב מאהוכ׳ that he should receive one hundred lashes; Yalk. Job 904; Yalk. Gen. 140 דיהיב (corr. acc.). Lam. R. to I, 1 סַב מובלאוכ׳ take that load Ib. סב לי טימיתהוןוכ׳ take their price at my hands and carry them Y.Kidd.IV, 66a נחות דרג וסב איתתא; Yeb.63a נְסַיב איתתאוכ׳, v. דְּרַג, Macc.11a; Gen. R. s. 80, v. גְּזַר; a. v. fr.Zeb.11b היא אַגְּרָרָהּ נַסְבָהּ the redactor took this up (inserted it) by the way, v. גְּרָרָא II.Cant. R. to II, 16 והוה נ׳ נפש and he took courage, felt better; ib. ואיתנסיב נפש read: והוית נסיב נפש and I felt better.Y.Sabb.I, 3a bot. נ׳ לידוי washed his hands (v. נָטַל). Y.Ber.VIII, 12a bot. נַסְבוּן ידיכון (not נסבין) wash your hands; ib. סב בריך wash thy hands and say grace.Y.Maasr.IV, 51b bot. והוון סבין מיניה, perh. to be read: והוון נסבין, they took from him. Af. אַנְסֵיב, אַסֵּיב, אֲסֵיב to cause to take, esp. to give in marriage to, to allow to marry. Targ. Zech. 3:5. Targ. Y. Gen. 36:3 דאֲסִיבָהּ (not … בא); a. e.Yeb.121a ואַנְסְבָהּ רב … לדביתהו (not ואנסבו) and R. D. allowed his wife to marry again; ib. ואנסבוה (corr. acc.). Ib. 120a top לאַנְסוּבֵי לצרהוכ׳ (Rashi: לאִינְּס׳, Ithpe.) to permit her rival to marry before her. Lev. R. s. 34 ואַסְּבוּן יתיה איתתאוכ׳ and they made him marry another wife; Yalk. Is. 352 אסביתיה, read: אַסַּב יתיה; a. fr.Sabb.123a אַסּוּבֵי ינוקא to handle, treat the infant; v., however, אֲסַב. Pa. נַסֵּב same. B. Mets. 105a קא מְנַסְּבַתוכ׳ thou causest my land to bear a bad reputation. Yeb. l. c. מְנַסְּבִינָן לה לצרה we allow the rival to marry; a. fr. Ithpa. אִתְנַסֵּיב, Ithpe. אִתְנְסִיב, אִינְּסִיב to be taken; to be taken away; to be married. Targ. O. Num. 35:17. Targ. Y. Gen. 2:23. Targ. Jud. 17:2; a. fr.Snh.51a משום דאִינְּסִיבָא להו להני because she is married to one of those. Yeb.120a (repeatedly) אינסיב (read אינסיבא). Ib. 43b אִינְּסוּבֵי הוא דלאוכ׳ to marry she is not allowed, but to be betrothed ; a. fr.Cant. R. to II, 16 איתנסיב, v. supra.